| שעור גמרא בבא מציעא פרק המפקיד דף לו עמוד א. |
| צולם בת"ת מבשר טוב לילדי תימן בירושלים, פרשת ויגש, תשס'ט. |
|
הלכה ד: כל שומר שפשע בתחלתו אע"פ שנאנס בסופו חייב כמו שיתבאר, ואין השואל רשאי להשאיל אפילו שאל ספר תורה שכל שקורא בו עושה מצוה לא ישאילנו לאחר, וכן אין השוכר רשאי להשכיר אפילו השכירו ס"ת לא ישכירנו לאחר שהרי זה אומר לו אין רצוני שיהיה פקדוני ביד אחר, עבר השומר ומסר לשומר השני אם יש עדים ששמרה השומר השני כדרך השומרין ונאנס פטור השומר הראשון שהרי יש עדים שנאנס, ואם אין שם עדים חייב השומר הראשון לשלם לבעלים מפני שמסר לשומר אחר ויעשה הוא דין עם השומר השני, אפילו היה הראשון ש"ח ומסר לשומר שכר חייב שהרי יש לבעל החפץ לומר לו אתה נאמן אצלי להשבע וזה אינו נאמן, לפיכך אם היה דרך הבעלים להפקיד תמיד דבר זה אצל השומר השני ה"ז השומר הראשון פטור מלשלם שהרי הוא אומר לבעלים זה הדבר שהפקדתם אצלי או השאלתם אמש הייתם מפקידין אותו אצל זה שהפקדתי אני אצלו, והוא שלא ימעט שמירתו, כיצד ימעט שמירתו כגון שהיה מופקד אצלו בשכר והפקידו אצל אותו השני בחנם או שהיה שאול אצלו והפקידו אצל אותו השני בשכר הואיל ומיעט שמירתו פושע הוא ומשלם, אע"פ ששאל או ששכר בבעלים הרי הוא הוציא הדבר השמור מידו ליד שומר אחר.
הלכה ה: ואם הביא השומר השני הראייה שיפטר בה שומר ראשון כדין שמירתו הרי זה פטור, כיצד שומר שכר שנתן הבהמה השמורה אצלו לש"ח אם הביא השומר השני עדים שמתה הבהמה כדרכה הרי השומר הראשון פטור וכן כל כיוצא בזה".
|
|
בבלי בבא מציעא דף לו ע"א
"אתמר: שומר שמסר לשומר. רב אמר: פטור. ורבי יוחנן אמר: חייב. אמר אביי: לטעמיה דרב, לא מבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר, דעלויי עלייה לשמירתו, אלא אפילו שומר שכר שמסר לשומר חנם, דגרועי גרעה לשמירתו, פטור. מאי טעמא? דהא מסרה לבן דעת. ולטעמיה דרבי יוחנן, לא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם, דגרועי גרעה לשמירתו, אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר, דעלויי עלייה לשמירתו, חייב. דאמר ליה, אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר. אמר רב חסדא: הא דרב לאו בפירוש אתמר אלא מכללאדהנהו גינאי, דכל יומא הוו מפקדי מרייהו גבה דההיא סבתא. יומא חד אפקדינהו לגבי חד מינייהו. שמע קלא בי הלולא, נפק אזל, אפקדינהו לגבה דההיא סבתא. אדאזל ואתא אגנוב מרייהו. אתא לקמיה דרב, ופטריה. מאן דחזא, סבר משום שומר שמסר לשומר פטור. ולא היא, שאני התם, דכל יומא נמי אינהו גופייהו, גבה דההיא סבתא, הוו מפקדי להו. יתיב רבי אמי, וקאמר לה להא שמעתא... |
|
|
|
|
|
הצדקה היא סימן לזרע אברהם אבינו, שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' לעשות צדקה. ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת, אלא בזכות הצדקה, שנאמר בצדקה תִּכּוֹנָנִי. וגדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות, שנאמר עֲשֹׂה צדקה ומשפט, נבחָר לי"י מִזָּבַח. ואין ישראל נגאלים אלא בצדקה, שנאמר ציון במשפט תפדה, וְשָׁבֶיהָ בצדקה:
|
|
ניתן לתרום
לישיבה או לתלמודי תורה מכל מקום בעולם - דרך כרטיס האשראי.
נא לשלוח א. מייל או פקס עם פרטי הכרטיס וסכום החיוב,
או להתקשר 02-5812531, או 050-4168896
תרומות ניתן להפקיד בבנק הדאר עבור מתימן יבוא מ.ח. 4874867
או לפקודת מבשר טוב מ.ח. 8388591
mtyavo@gmail.com
|
|
|
| +- הוסף תגובה חדשה | | תגובות:
|  בטעינה... |
|
|
|
|
